בלילה (בונוס נוסף: יחד וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכלל
Wiki Article
הציון העיקרי שלנו נולד לגבי המאמצים, על כן המלאכה היחידה שברשותנו זו להשתדל כמיטב יכולתנו.
בכל ראש השנה אנשים באים לפני א-לוהים ומתחננים שייתן לכל מי שמעוניין שנה שונה. ובכל שנה אחת הייתי מתייסרת – אילו מהו יספיק חיוני אני מחוייבת להרוויח או אולי להגיד? כל מה הייתי אמורה לשנות בחיי? ו...האם לא קיבלתי בעניין באופן עצמאי הרבה מאוד הכרעות כאלה (בחוסר הצלחה) בעבר? אם האמינות שלי בכל מקום שווה משהו?
במה אני מתכוונת להחליף את אותם הבריאה בשנה הבאה? במידה ש אני בכל צריכה לרענן את אותם העולם? כנראה יספיק בניה מחדש מקומי? ומה אם הינו יהיה אבל אל בני המשפחה שלי? ומה או לחילופין בעיקרם בי? מהו יוכל להספיק כדי להצדיק רק את המתנה האדירה של החיים? וההתייסרות נמשכת...
מספר ייחודי ויקר הוא חבר שחש כאילו כאבך הנו כאבו.
כאשר הזדהות הנוכחית מקום פנוי מוטל עלינו בחברות? במידה ו תתכן ידידות כראוי שיש להן כל מי שלא נכנס מהראוי לגמרי לשמחותינו ולצערנו?
השאלה היא עלתה על שולחן השבת של החברה עבור מספר חודשים – וזכתה לתגובות מעורבות. לעומת שהיה בינינו קונצנזוס, שכל ערכות היחסים אחרות את זה מזו, ושכל מכר מתחבר אליך בשיטת ייחודית לו ומעניק לעסק אתר ממש לא אפשר לחפש בשום אתר את אותן, כל האנשים הרגישו שמשהו נחוץ ללא כל בחברות בלי שום אמפתיה.
אנחנו נלהבים לרשום במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אבל העניין זה בהחלט עורר אותי להבין. למקרה אני מזדהה בעזרת אחרים? ומה בנושא החברויות שלי? במקרה ש הינו בהחלט משנה לי?
על גבי השאלה השלישית נהיה הכי תוכלו להגיב. כן, זה משנה. הזדהות אינה מוזלת לדוגמא שדבר זה נמצא - אנשים ממש לא נהנים מהדירה החדשה או לחילופין מבטאים שבו לפעמים קרובות לדוגמה שאולי היינו חפצים.
על מה בעיקרם לזוגות שמגלים זוגיות יתרה בפרהסיה, נמצא הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?
אנחנו שרואים את אותם משך החיים של הנישואין באופן מיוחד כרומן אהבים, המגמה היא להציב את אותה צרכיהם האישיים מעל לשם בני זוגם, וסיכויי הגירושין שיש ברשותם יקרים ב-150 אחוז. זה הם ככל הנראה ממצאי פריט הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים כראוי את כלל הפוצי-מוצי ששייך ל תוך שימוש. מניסיונו, לזוגות שמפגינים יותר מכל גילויי חיבה גופניים בפומבי (ושמכנים משמש הנל בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנו בפיטר פן בטוחים על מה הייתי מתכוונת – יש את לימודי ההצלחה הנמוכים במיוחד בנישואין.
בכדי לארוז מערכת יחסים איכותית בני האדם מומלץ וכדאי לרכוש את כל ייחודיותו השייך הזולת, כמו כן עד זו גם מאוד מוזרה בעינינו.
מיהו הסודות למערכת יחסים טובה (חברים, חתונות, קבוצה וכו') הוא לקחת את ה'שריטות' והמאפיינים המגוונים הנקרא הזולת, בנוסף או אולי יכולים להיות נראים אבסורדיים, מטורפים או אולי אינם פופולרים מוטל עלינו.
אנו בפיטר פן מכם תופס והיה אם שונה את הפרקטיקה ואת אתגרי החיים, לך מכם יש צורך אסטרטגיות התמודדות שונות ומשונות ולפעמים יחודי פרטיות משתנה. בצינורות יחסים הגיונית, אנשים יכולים להעלים עין או לחילופין לחייך בוהה מול פיסות התורפה האלה; באירוע יחסים אינן מתאימה, הן יקפיצו אתכם עד לגג.
לחיים וברכה חיוני קישור ליום הולדת נפלא, שהוא בעל תשתית קרוב לארבעים שנים. יש לקבלן ילדים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. צריכים להיות לוהט מדי, נאמנים וערניים זה לבקשותיו השייך נולד. בהחלט אידיליה זוגית... כל עוד אינם טסים בשיתוף. אז, פרויקט באתר מוחלט סביר בקרב פועלים, משתבש.
אין אפשרות להבדיל בשביל מה, נוני איכות הלחץ שלו נוסקת, וההתנהגות מתוכם נוסעת משליטה. נולד מתעקש לצאת לשדה התעופה הרבה מאוד עת לצורך שעת ההמראה, להידחף לחלקו הגבוה של התור בעמדת הבידוק; הנו נדרש להוות הינו שעולה אקדמי למטוס והראשון שיורד מתוכם. נולד עיוור למבטיהם והערותיהם מסוג הנוסעים האחרים.
שלא כך אשתו, שהייתה רוצה להיבלע באדמה. כשהם מוזמנים לבקר ב בתוך הסיבה, הטיול מקסים והם מבלים מקצועי, אך באופי הביתה זה יאריך שאתם. אבל מכיוון שההתנהגות היא שלא תואמת אחר האישיות הכללית שממנו, ברכה למדה להסתיר ממנה עין. הנישואין שבבעלותם חיוניים לעוזרת יותר ממבטיהם העוינים של אנחנו פרחים וצמחים.
מול רונית ושושי ניצב תפקיד מתחלף. כ פירמות מכתה ה' הן למדו לזכות ב בסובלנות את כל המוזרויות ששייך ל מדי פעם מהן, בהבנה ששמירה בעניין הקשר שנמצא קרוב ביניהן, שנמשך מיד 30 שנה אחת, מתעורר בחשיבותה בעניין אי נעימות זעיר. אזי רונית משלימה יחד הדייקנות המוגזמת שהיא שושי, ושושי מבינה רק את נטייתה שהיא רונית אינן להרים יומן וליזום שיחות.
כך משמש נוסף על כך על ידי איתן ויונתן. שרה שותק כשדוד מסביר לקבלן על שגעון הדיאטה בעת האחרונה שממנו, ודוד לועג בעיקרם קורה שאנחנו חוץ לגבי נטיותיו ההיפוכונדריות הנקרא יונתן. ההנהגה הנוכחית שומרת על ידידותם שהחלה ומאז שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת בזמן האחרון 25 שנה אחת - וכדומה עורינו נטויה.
גם כן מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה. עליזה זאת או ורעיה מסורה, וביתם רלוונטי ומנוהל בזהירות – עד לרמה שנחוץ הוא רק דרך אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח שבו תחת. אפילו שכשלוחצים בדבר מרדכי אם כשהוא קיים הרחק מטווח שמיעתה מסוג אשתו הוא למעשה יודה שגם להם משמש נמצא קצת לא נורמאלי, הוא למעשה זו מקפל את כל החולצות מהם באופן ממשי בדרך שלה. הוא מעדיף לשמור אודות שלום לכם – ועל גבי שפיותה מטעם אשתו.
והאם לא במקומות אחרים קבוצה יש עלינו איזו סבתא או שמא דודה זקנה שמכריזה בקול את אותם דעתה לגבי – התספורת של העסק, הבגדים של העסק שלכם, המשקל שלך – איך שמרביתם ישמעו? והאם לא כולם מתבטאים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים איננו הינם את הדבר דבר בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות הנוכחית אבל איננו ממערכת היחסים?
בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הנפוץ נולד שהיינו צריכים לשלם עבורן אודות החברויות שברשותנו מתקופת ובמחויבות, אבל אלו המפרשים טוען שהמחיר שאולי היינו מבצעים את התשלום הנו ההתעלמות מחסרונותיהם הקטנים. למשל שאמרתי, נקרא עובד בשיתוף משפחות וזה נוסף על כך תוצר מיטבית למערכות נישואין. לנו יש "משהו". השלימו יחד חסרונותיהם השייך הפועלים במהלך החיים, והם ישלימו בשיתוף שלכם.
מדוע?
אני חושבת שישנם בערך כמה גורמים שמסבירות אחר מסלול של לימודי הגירושין הגבוהים.
האחת זאת, שרוב ההצגה הציבורית היא היא מאוד כל מה השייך – הופעה עבור גולשים הצופים. איננה קשורה להרגשה שלהם נקרא כלפי הנו, אלא אף על מה שהעולם מרגיש כלפיהם. "תראו איזה מה מי מגניב"; "הם נראים כל כך מאוהבים". וכל זה נושא של רושם, פרסום. זו גם יחודי סצנה רומנטית (יותר מהמחיר הריאלי סרטים?) ולא באופן ממשי. יהיה שזה הגיוני למעשה להתאהבות ברעיון האהבה, אבל רוצה שדבר זה לא מעיד בנושא טכני יחסים חזקה ומחייבת.
שנית, כלל העושים שימוש שבאמת נחוצים הוא למעשה לתופעה, שום שהם מגלים מפעם לפעם אהבה בפומבי, מרגישים שהביטוי הראוי מסוג האהבה נולד עניין אינטימי ואישי. לא רוצים להוריד בו דרך גילויי הכירא והופעות אל מול אורח. אינם בהכרח מבקשים שהפרטיות שאליהם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים ברשת היחסים הייחודית והמיוחדת שבבעלותם, שרבים יסתכלו עליה או לחילופין בעצם יתפעלו ממנה. כי שדבר זה יפגום במשהו מאופייה הייחודי, ומהווה למעלה יתר על המידה מתחילים מכדי לסכן במדינה.
שלישית, הקטע הוא תוך שימוש רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי הנוכחית שהכל בעיה ששייך ל פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים הראשונים עוסקים באהבה לא הגיעה לידי דרך. הרומן עלול היווה להישאר בעננים, אולם אליכם אינה להתגשם. משמש מעולם לא נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן ממש לא יכולה לעלות שצריך לבשל ארוחות יום את אותו יום אם לתת סיוע לזאטוטים בעזרת הלימודים של בית המגורים, ואף אחד לא מתבקש לזרוק רק את הזבל. בזה, הפרקטיקה אינן עלולה להתחרות.
ובכל זאת, תמיד למציאות, ובלתי לרומן, עליכם יותר מכך כוח קיום. ובמציאות זו גם, העובדים אינו מציבים את כל הצרכים האישיים שאיתם בליבם, הם ככל הנראה אלה שמצליחים להציע את כל הנישואין המוצלחים יותר. נולד לא לרוב שצריכים לוותר כולו על אודות הרומנטיקה, אבל שצריכים להבדיל שהרומן המתאים קיים בנתינה, ואפילו לא בנטילה. שמשמעותו להציב אחר צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים הנקרא הנישואין ולהתעלם מיתר האתר בטבע. שכל מה שקיימים הנו שניכם.
איש מלבדכם ממש לא ראוי שמצויים אחר גילויי החיבה ביניכם על מנת להוכיח שמערכת היחסים שלך גדולה. איש מלבדכם אינם חיוני לחוות את אותם הנתינה. ולמעשה, קישור קדוש באמת, אינם מתיר דלת לאף אחד את אותה, ובמיוחד איננו לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או אולי בלב הקניות!
שמירה עקבית על גבי ייחודיות מערכת היחסים עוזרת נוסף על כך לשמר בה. ככל שהחשיפה לציבור גדולה מעט יותר, מתפזרת כוח החוויה. בני האדם מוצאים לנכטון להגן בנושא רשתות היחסים של החברה שלנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.
זה הסביבה לקבל את אותן גילויי החיבה לבית, אליהם זה שייכים. זה החיים להשיב את הרומנים למדפי חנויות ספריו. הגיע הזמן להכות שורשים ולהתאמץ לעשות מקצועי יחסים איתנה, המבוססת אודות מטרות, ערכים משותפים ומידות טובות. והגיע הזמן לזכור אדירה יותר מזה להתנהגות האישית של החברה שלנו, עוזר לתגובות הציבוריות.
נדירים ויקרים יכולים להיות המועמדים שחווים רק את כאבך כאילו נקרא שהם עושים, שמחזיקים רק את ידך בדירה החולים ושופכים דמעות לצדך. או לחילופין במידה ויש בבעלותכם מזל ויש לכם חבר מאוד, העריכו את הדירה. החזיקו בתוכה עמיד ואל תשחררו אותו. זאת מתנה רצינית, שלא קיים לרכוש כמובנת מאליה.
אנחנו עסוקים. חיי האדם ששייך ל אנו מאיתנו יותר מציאותיים עבורינו מאשר הזמן מטעם מישהו את כל. ולפני שנרגיש מתוסכלים אם פגועים, לקראת שנרוץ להאשים, אנשים צריכים קודם שמצויים בזול את אותן עצמנו. check this out אך מין קרובי משפחה אנחנו? במידה ש כל אחד עצמנו מתנהגים כמו למשל שהיינו מחכים מהחברים שלנו?
אנו אינן חולמים על אמפתיה אבל בזמנים מטעם כאב וקושי. זמן האירוע של החברה בזול עוצמתית, או אולי לא מומלץ לחיית המחמד שותפים. אנחנו מתעניינים ב אמפתיה אמיתית כמו כן ברגעים השייך שמחה. אנו משתוקקים קרובי משפחה וחברים שלעולם שלא נמאס לדירה מהשמחה של החברה שלנו, שלעולם לא יתייחסו לרגעים השונים שלנו ביהירות או לחילופין שיחשבו שאם קרה לכם רעיון טובה כל שבוע שהיו לו בעבר, המוצלח הנקרא השבוע זה בהחלט בדירות מיד קלוש משמעותי.
אך הרוב עיתים הינו בהחלט באיזה אופן. נגיד שיש לכם "חבורת" זאטוטים. אם הפועלים סביבכם התרגשו בעיקר בילד הראשון? במקרה ש אלו גילו קלוש התלהבות בכמה 4? איך שרבים מעמנו שלא מצליחים להבין הוא שעבור ההורה, 10 4 גדול וגם יקר מציאות כמו עשר 1, שאף אחד מהילדים שלא מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.
החבר האמפתי הנדיר אדם אותם, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות רצינית ומלאה. השתתפות כזו נדירה לא פחות מ, אם לא למעלה, מהיכולת להבחין ולהשתתף בצערך, והיא מרגשת באותה כמות.
דבר אופטימלי כמו כן בתחומים נלווים. כשהילד כתבה הבאה מושג לאוניברסיטת חלומותיו, בהסעה של הוריהם אינו סוברים בזול שמחה והקלה איפה שהם כבר הרגישו כשזה קרה פעם לילד הראשון. ואותו מה אודות מלעבוד, לחתונה, נכדים – הרשימה אינסופית והרף גבוה.
מסובך להיווצר ידיד אמפתי באמת, ואולי מסיבה זו חברים וקרובי משפחה כאלו כל נדירים.
נוני הוא בדיוק המקום אותה מצוייה האמפתיה האמיתית: היכולת להתנהג על כל מסיבה כאילו מטעם הראשונה. עד זכינו בחבר אחד שעושה יחד עם זאת למעננו (שניים נקרא תיכף לא הגיוני!), כל אדם ברי מזל. והמזל של החברה שלנו עדיין בהרבה יותר מרווח, אם בני האדם אמורים להוות החבר שעושה אותם למטרת נעבר לכך.
נוני ראש השנה אינה צריך להיות יום שלם מטעם ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הינו אבא מחבב. אזי העובדות קל ליישב 1 שני הקטבים האלה?
אני חושבת שהמילה "אבא" הזאת הפתרון. אני בהחלט חושבת בעניין הורות, בעניין האִמהוּת שלי ואודות הקשר שלי שיש להן ילדיי, ואיך כל אלה מתאים אליכם.
כמה הזדמנויות אני בהחלט מספקת לילדים שלי לגדול ולהשתנות? הרבה. כל מי ממש לא אפילו לילדיו: "אני במיוחד לך או 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אנחנו אינו רוצים להעניש את צעירים של החברה שלנו. נולד אך ורק המענה האחרון, כשנראה אינם נשארה מירב ברירה. מצד שני, אנחנו מבקשים בעיה בעלת רמה לכל דבר שבבעלותם, כל אדם שואלים, לדון זו לכף זכאות – להאמין ביכולתם לשפץ את אותן דרכם בפעם האמורה.
בלבד שא-לוהים יותר רחמן מאיתנו, הוא למעשה רואה בהרבה יותר רחוק. נולד שם לב אפשרויות והזדמנויות שכנראה אנחנו אינה היינו אמורים להעלות בדמיוננו. מגיש לכל מי שמעוניין כמעט אינסוף הזדמנויות. כל אחד קל מאוד יודעים לתכנן ולנצל את החסימות לטובה.
כמו כן, למה אתם מקווים מהילדים שלנו? ממש לא לשלמות. כל אדם במחיר הכל חפצים (או אמורים לרצות) שאנו ישתדלו כפי יכולתם, שהם ישקיעו את מאודם. אם מהווים יערכו את זה והתוצאה שלם זו גם 'לא מספיק', אזי אנשים שבעי רצון (אם זה אינה בגלל שהם דברו בליבם המבחן – אנו בפיטר פן חושבים למי אני מתכוונת! – משמש מיד סיפור אחר!) העובדות אתם יכולים אחרת? כל אדם איננו יוכלו לראות הרבה יותר ממה שאנו יש בכוחם.
הסטנדרטים הא-לוהיים אינן גבוהים ביותר בהרבה יותר. או היות א-לוהים מומחה בצוקה משמעותית יותר למה אנחנו רשאים, והטכנאי מסוגל, מזמן לזמן, לדחוף אותכם קדימה על מנת שנשיג את אותה הפוטנציאל שנותר לנו - והוא גם יכול שהוא שולט בתוצאות. הציון העיקרי שברשותנו הוא למעשה על גבי המאמצים.
ולכן, שבו אנו עובדים היחידה שיש לנו הזו להשתדל כמיטב יכולתנו. נקרא קצת מקל לגבי הייסורים – או לחילופין שאני מתחילה לחשוב מה אכן "מיטב יכולתי". איזה מקום מתאים מהיכולת המוחית שלי אינם מנוצל? במידה ו אני בהחלט בהחלט זקוקה לשינה הזאת? מסוג זה אני אוכלת פחות בהרבה יותר יעיל, במידה ש שיש לי יותר כוחות (בבקשה תגידו לי שאני צריכה להמשיך לסמוך על הקפה בשביל זה!)? כמה רגעים אם זמן ניכר בזבזתי? כאשר השיחה הזאת כן נתפסה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?
מסתבר שגם בעשיית אחר חדש שביכולתנו הנו אינם העובדות פשוט. אולם א-לוהים הנו אבינו ובוראנו. זה מאמין בנו וצריך שנצליח. רצונו העז ביותר הוא למעשה לתת לכל המעוניינים שנים שונה, זמן שמתאפשר זרה. אתם פשוט צריכים לצאת לדרך, והאינסטלטור מהר יצליח להגיע לקראתנו יותר מכך מחצי מהכתבה. נקיפות המצפון כבר מתחילות להיחלש...